אפשרויות גיבוי במחשב

מדוע לגבות?

ניתן להשוות את המאמץ המושקע בגיבוי העבודה במחשב לתשלום עמלה על פוליסת ביטוח. כל זמן שלא נזקקים לכספי הביטוח, ההשקעה מבוזבזת. אך קיימת הסתברות סופית ולגמרי לא זניחה שנזדקק לגיבוי, ובמקרה כזה קיום גיבוי מעודכן מצמצם בהרבה את הנזקים ומקצר את זמן החזרה לפעילות רגילה.

אלה הם חלק מהאירועים שבעקבותיהם מזדקקים לחומר המגובה:

בעיות מכניות ואלקטרוניות במחשב

הפסקות חשמל

מחיקת קבצים בטעות

נזק מוירוס מחשב ומתוכנות אחרות

גניבה של המחשב או חלקיו

בכל אחד מהסעיפים הנ"ל ניתן ורצוי לנקוט צעדי מנע, אך הם לא באים במקום הרגלי גיבוי.

מה לגבות?

בעדיפות ראשונה מגבים חומר בלעדי, שנוצר על ידי המשתמש ושותפיו לעבודה. דוגמאות לכך הם מכתבים, מאמרים, עבודות דוקטורט, תוכנות בשפת מקור מפיתוח עצמי, תוצאות מדידה מניסויים. ברוב המקרים נפח החומר החדש מסוג זה הוא קטן ביחס לנפח הדיסק הקשיח וניתן להעתיקו לתקליטור. על הגיבוי להתבצע באופן שוטף תוך כדי העבודה או מיד בעקבות סיומו. יש לוודא שניתן לקרוא חזרה את החומר המגובה. את התקליטורים עם החומר המוקלט יש להחזיק במקום שמור. הזמן בין הגיבויים תוך כדי העבודה נקבע לפי הערכה אישית, כך שבמקרה של אובדן החומר הזמן הדרוש לשחזורו או לכתיבתו מחדש יהיה סביר בעיני המשתמש. חומר חיוני רצוי לשמור גם בצורה מודפסת. במיוחד יש צורך בגיבוי חומר שאינו נכתב באותיות לטיניות. לביצוע הגיבוי והשחזור ניתן להשתמש ביישום עצמו או בכלים שונים בתוכנת חלונות, כגון בפקודות COPY או XCOPY.

להבטחת בדיקת נכונות ההעתקה כותבים פקודה:VERIFY ON .

דוגמה לגיבוי על דיסקט של מסמכי WORD שנכתבו באותו יום:

XCOPY C:\workdir\*.DOC A: /V /D=TODAY

דוגמה לגיבוי מסמכי WORD חדשים שעוד לא גובו:

XCOPY C:\workdir\*.DOC A: /V /M

שימוש בתוכנות דחיסה כמו ZIP, ARJ ו BACKUP מצופף חומר רב יותר, אך גם מקטין את אמינות הגיבוי. מומלץ לרכוש כונן לצריבת תקליטורים (DVD+/-R) פנימי (במחיר $20~) ולהשתמש בתקליטורים של 650MB (מחיר התקליט $0.2) או להשתמש בתקליטורים של 4.7GB (מחיר התקליט $0.5). ישנם גם תקליטורים של 8GB אך הכתיבה עליהם איטית. קיימים בשוק כונני תקליטורים עם קיבולת של עשרות GB, אך הם יקרים. ישנם בשוק גם זיכרונות USB (DiskOnKey) עם קיבולת גדולה יותר ובמחירים נוחים, אך אמינותם אינה גבוהה מספיק כדי שישמשו לגיבוי. הם מתאימים יותר לאיחסון זמני ולהעברת קבצים ממחשב למחשב. כך גם לגבי דיסקים חיצוניים.

בעדיפות שניה מגבים קובצי קונפיגורציה של המחשב. ישנן תוכנות עזר המותקנות במחשב שיכולות לבצע חלק גדול מעבודת הגיבוי לחומר מסוג זה. חלק מהקבצים האלה מוסתרים.

דוגמה לקובצי קונפיגורציה:

*.INI, *.CFG, BOOKMARK.HTM, BOOT.INI

כדאי ליצר את הדיסקטים המוצעים בזמן התקנה, כגון:, AUTOMATIC SYSTEM RECOVERY (ASR) DISK

DISK RECOVERY EMERGENCY (ERD),

צריך להבטיח נגישות לכונן התקליטורים ולדיסק הקשיח בעזרת הדיסקטים האלה. לא בכל מחשב קיים כונן דיסקטים וצריך לחבר לפעמים כונן בחיבור זמני.

את קבצי הקונפיגורציה ניתן לשמור על דיסקטים על תקליטור. למקרה שתידרש התקנה מחודשת של תוכנות, יש לשמור את תקליטורי ההתקנה של החומרה ושל התוכנות ליד המחשב, במקום שמור.

ניתן להשתמש בשירותי הגיבוי של מרכז החישובים על ידי קניית שטח דיסק בשרת מרכזי בעלות שנתית של 0.05$ ל- MegaByte. גיבוי לסרט מגנטי מתבצע בכל לילה וסרטים מגנטיים נשמרים למשך שלשה חודשים. יש צורך בפתיחת חשבון משתמש על שרת נובל. בעזרת תוכנת Scheduler מעתיקים לשרת בזמנים קצובים תיקיות המכילות מסמכים. שרות זה אינו יעיל לקובצי דואר אישיים מעל גודל של מספר מגה‑בייטים. לכן מכתבים וקבצים נספחים עדיף לשמור כל מכתב בקובץ משלו ולא ביחד בקובץ INBOX אחד גדול.

בעדיפות שלישית מבצעים גיבוי כולל של partition או של הדיסק הקשיח בשלמותו, כדי לחסוך את זמן ההתקנה של תוכנות תקניות במקרה ודרוש שיחזור (זמן שנמדד בשעות). קיימות תוכנות שהופכות את כל הרשום על הדיסק לקובץ אחד או יותר ואת הקובץ הזה ניתן להעביר לצורב CDROM פנימי היודע לעבוד בשיטת write at once . שיחזור קובץ בודד יהיה בעזרת תוכנה המסוגלת לקרוא את פורמט הגיבוי. כדי לבצע את הגיבוי הכולל ללא שימוש ברשת (שאולי לא זמין ב- DOS) המחשב צריך לכלול שני דיסקים פנימיים או לפחות דיסק עם Partition נוסף כמעט ריק. תוכנות גיבוי נפוצות הן Symantec Ghost, NTBackup, PartImage, dd.

איך לגבות?

חשוב שהגיבוי ייכתב על אמצעי אמין שניתן להסרה, מקובל ונפוץ, שהרבה כוננים מקומיים יוכלו לקרוא. חשוב גם שקצב הכתיבה יהיה מהיר וכך גם ששחזור קובץ מסוים יעשה במהירות. דוגמאות לאמצעים כאלה הם תקליטורי R-CD של MB 700 וDVD+/‑R של MB 4.3 (בעלי קיבול של GB 8 הם יקרים יותר ועם כתיבה מאד איטית). סימון מדויק של מהות החומר על הדיסקט מקל על איתור החומר המיועד לשחזור. לאחר כל פעולת גיבוי רצוי לקרוא את החומר המוקלט, אם ניתן אז עדיף במחשב אחר. ייגרם תסכול רב אם רק אחרי תקלת מחשב מגלים שתקליטי הגיבוי ריקים או משובשים. יש להחזיק את החומר המוקלט במקום שמור ולמשך זמן רב (של שנים). אם המחשב בבית משמש להמשך העבודות במשרד, אחזקתו עם חומר מעודכן תשמש גם כן כגיבוי.

משך שמירת הגיבויים היא לפי צורכי היוצר לגבי חומר בלעדי ומספר שנים לגבי קבצי מחיצה או דיסק שלם.

במקרה וחסר גיבוי ותיקון התקלות האלקטרוניות אינו פותר את הבעיות, הסיכוי להצלת חומר אינו גדול , וכרוכים בכך עבודה רבה ותשלום נכבד. אלטרנטיבות להצלת חומר הן:

שימוש בתוכנות הניגשות לדיסק ומאפשרות שליפת קטעים מוקלטים. הסיכויים להצלת חומר בעברית הם נמוכים.

פרוק משטחי ההקלטה וסריקה מגנטית שלהם בעלות של מאות דולרים לדיסק.

סריקת חומר מודפס בסורק, הרצת תוכנה לזיהוי אותיות ותיקון שגיאות הדפוס הרבות.

הקלדה מחדש של חומר מודפס בעלות של כ- 5 ש"ח לדף.

ביצוע הגיבוי צריך להיות פעולה אישית יזומה של המשתמש. גיבוי אוטומטי של כל תוכן המחשב דרך הרשת המקומית הוא מוגבל בגלל עלויות גבוהות למשתמש. העומס על קווי התקשורת יאט את העבודה בכל תחנות העבודה והמחשבים האישיים בקבוצה, כך שהגיבוי אפשרי רק בלילות. אם לא נוכח אדם מפעיל בלילות, או שמשתמשים במחליף מדיה אוטומטי יקר (JUKEBOX), או שניתן לגבות רק מחשבים מעטים בלילה אחד לפי קיבול הסרט. גיבוי מחשבים מעטים בכל לילה מתאים רק לקבוצות עבודה קטנות של מחשבים ספורים.

לסיכום,

מומלץ להקפיד על גיבוי מסודר של חומר חדש תוך כדי או מיד לאחר שהחומר נוצר.

מומלץ להקליט את החומר המגובה על תקליטי DVD+R ועל CD-R. אם אין כונן צורב, משתמשים בדיסק חיצוני או ברשת תקשורת להעברת חומר הגיבוי למחשב מתאים. מומלץ לשחזר את הקבצים במחשב הביתי, גם כבדיקת הגיבוי וגם להקטנת סיכונים פיסיים.

מומלץ לשמור במחשב חדש עם תחילת העבודה ואחריכן מפעם לפעם את כל תוכן הדיסק בקובץ, שייצרב על תקליטור.

הערה: תוכנות ציבוריות בשם FIPS, PARTED או PRESIZER , שניתן למצאן באינטרנט, מאפשרות בתנאים מסוימים לפצל מחיצה גדולה לשתי מחיצות או יותר. זאת תוך שמירה על הקבצים שכבר נמצאים במחיצה המקורית.