פרוייקט מיזוג אוויר באולם תאטרון.

פרוייקט מספר 181.

תקציר הפרוייקט

 

 

 

 

 

 

 

 

מגיש: גיל יניב

מנחה: יחזקאל בורנשטיין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תקציר הפרוייקט

 

העבודה הנ"ל עוסקת במיזוג תיאטרון בבאר שבע. שטח המבנה הוא 1044 מ"ר והוא יכול לאכלס עד

485 (כולל שחקנים ועובדי התיאטרון). בשל העובדה שמדובר בתיאטרון מערכת המיזוג צריכה לעבוד ברעש מינימלי, לספק תנאי נוחות מקסימליים, לא לפגוע באסתטיקה של המבנה.

 

המבנה מחולק ל 4 אזורי מיזוג שונים: לובי, אולם , במה אחורי קלעים + מחסן, חדרי שחקנים.

תנאי התכנון בחורף היא 70 מעלות פרנהייט ו35 אחוזי לחות. ובקיץ 76 מעלות פרנהייט ו50 אחוזי לחות. תנאים אלו הם תנאים המבטיחים נוחות מקסימלית.

 

חישוב עומסים הראה שהעומס הכללי הוא כ 50 טון קירור ואילו סכום העומסים החלקיים, כלומר חיבור העומסים החלקיים של כל אזור ואזור שווה ל75 טון קירור. לכן מערכת מיזוג האוויר האופטימלית לתנאים הנ"ל היא מערכת מרכזית בעלת תפוקת קירור של 50 טון קירור אשר מייצרת מים קרים ושולחת אותם ליחידות טיפול באוויר לפי הצורך. יתרונה של מערכת זו היא היכולת "להעביר" את עומס הקירור מאזור אחד לשני לפי הצורך הזמני.

 

מערכת קירור המים נמצאת על הגג (כך שהרעש שהיא "מייצרת" יורגש פחות מאשר רעש ש"מייצרת" יחידה שבתוך המבנה) והיא מערכת מרכזית אשר מטעמי יתירות כוללת 2 יחידות קירור מים, כלומר גם כאשר אחת תקלקל לא יפסק מחור הקירור . כל יחידה כוללת מאייד בעל שתי כניסות מים , 2 מדחסים ו2 נחשוני עיבוי (יתירות).  צנרת הקרר מקיימת סחיפת שמן בחזרה אל המדחסים.

 

מיחידות קירור המים יוצאים צינורות מים קרים (קו אחד למים קרים וקו שני למים חוזרים) אל תוך המבנה. הזרמת המים מתבצעת ע"י שתי משאבות (יתירות) כמו כן ישנו מיכל אגירה ושסתומי אל חוזר.

הצינורות עטופים בחומר מבודד, במיוחד הצינורות שנמצאים על הגג.

 

צינורות המים מתחברים לארבע יחידות טיפול באוויר. כל יחידת טיפול באוויר משרתת אזור אחד.  במצב קירור המים הקרים מקררים את האוויר אשר מסופק לאזורים השונים ע"י מחליף חום אשר מעביר חום מהאוויר למים, לאחר מכן חוזרים המים אל יחידות הקירור . במצב חימום אין אספקת מים והאוויר עובר דרך גופי חימום חשמליים. לכל אחת מן היטאות  סט גופי חימום חשמליים. גופי חימום הם בחירה אופטימלית מכיוון שעומסי החימום המקסימליים מאוד קטנים ולכן אין הצדקה לתכנן מערכת חימום גדולה (לדוגמה חימום אוויר ע"י מים חמים).ובעומסי חימום נמוכים חימום חשמלי הוא הזול ביותר. יתר על כן גם בחורף ישנה דרישה לקירור כי מספיקה נוכחות דלה של אנשים או אמצעי חימום אחרים כדי לגרום לעומס חום חיובי.

 

 מכל יטאה (יחידת טיפול באוויר) עוברת תעלה לתוך האזור הממוזג. התעלות בנויות כך שהרעש מן היטאות יונמך ככל האפשר עד היציאה לאזור הממוזג הדבר ניתן לביצוע ע"י קשתות , בידוד אקוסטי פנימי ותיבות השתקה.תעלות האוויר מבודדות חיצונית. בכל אזורי התיאטרון פרט לבמה אחורי הקלעים + מחסן, ישנה תקרה מונמכת ובה מפזרי אוויר הממוקמים בצורה שתגרום לפיזור אופטימלי של האוויר המטופל, כמו כן תעלות האוויר אינן גלויות מטעמי אסטטיקה.

 באזור הבמה ואחורי הקלעים + מחסן אין דרישה לאסטטיקה ולכן ישנם מפזרים קיריים וכן תעלות האוויר גלויות.

 

ישנה החזרת האוויר מן האזורים השונים ליטאות ע"י שבכות האוויר חוזר. כמו כן ישנה ספיקת אוויר צח (חיצוני) המגיע אל יטאות ומעורבב באוויר החוזר על מנת לאוורר את האתר.

 

במצב קירור מתבצעת בקרת הטמ"פ ע"י מספר המדחסים הפעילים, כלומר מנגנון בקרה יכול להפעיל את המערכת גם בתפוקה חלקית וזאת ע"י שימוש בחלק מן המדחסים.

 

במצב חימום ישנה בקרת חום בינארית כלומר סט בינארי וטורי של גופי חום אשר פעלים במגוון דרגות פעולה.

 

 

 

 

 

העבודה כוללת:

 

1.חישובים מפורטים של העומס כללי.

 

2.חישובים מפורטים של העומס החלקיים

.

3.חישובי ספיקת אוויר צח וספיקות אוויר חוזר.

 

4.הצגת עקומות תהליך הקירור.

 

5.אפיון והגדרת מערכת קירור מים

 

6.חישובי צנרת הגז.

 

7 תרשים צנרת קרר.

 

8.אפיון והגדרת יטאות

 

9.אפיון מפוחים

 

10.חישוב והגדרת נחשון אוויר-מים.

 

11.חישוב הפסדי עומד בתעלות האוויר

 

12.אפיון מפזרים.

 

13.תכנון ושרטוט תעלות האוויר.

 

14.תכנון צנרת המים

 

15.תרשים צנרת המים

 

16.חישוב הפסד העומד בצנרת

 

17.אפיון ברזים.

 

18. מפרט תכני

 

19. נתוני ציוד

 

20סכמת בקרה.

 

21. כתב כמויות.