ארגנטינה:
המאגר ההידרו אטמוספרי של יער מיסיונה: משאב טבעי שעלינו לשמר.
המאגר ההידרו אטמוספרי (מאגר המים האטמוספרי) מכיל כ- %01 ממשאבי המים של כדור הארץ ומהווה מקור חשוב למים מתוקים. זיהום המאגר ההידרו אטמוספרי, נגרם בדרך כלל מחדירת גזים כגון תחמוצות חנקן וגופרית. בין שאר הדברים, מסייעים חומרים אלה להיווצרות הגשם החומצי שהוא כשלעצמו אחראי לפגיעה אקולוגית באגמים. הקבוצה הארגנטינית החליטה לבצע הערכה של נוכחות דו תחמוצת הגופרית באויר באחד ממחוזותיה של ארגנטינה - פוארטו-ריקו, ולבדוק את השפעתו באזור אחר, מחוז מיסיונס.
מטרת הקבוצה היתה להדגים את השפעת דו תחמוצת הגפרית על הדרדרות המאגר ההידרו אטמוספרי באוויר ובקרקע.
הפעילות בשטח בוצעה בשני מקומות: המכון הלאומי לטכנולוגיה אגרופרקוררית(NIAT) בסרו אזול ופוארטו מינרל. התלמידים מדדו פרמטרים מטאורולוגיים, הניחו מבחנות פאסיביות לזיהוי 2SO באויר, קבעו את pH מי הגשם ודגמו קרקע. הם גם אפיינו את המאפיינים העיקריים של חבל הארץ, המקרופאונה והמזופאונה וסוגי הצמחייה. התכולה ההידרואולית החלחול ותנאי הלחות של שכבות הקרקע, גם הם נמדדו ונקבעה מוליכותם, מידת ה- pH במים ובקלציום כלוריד נקבעו בשטח. במעבדה בוצעה בדיקה של פיזור גודל החלקיקים, יכולת שחלוף הקטיונים (cation exchange capacity = CEC) וכמות החומר האורגני הכוללת (Total organic matter = TOM) של הקרקעות.
בשני אתרי הדיגום, היו ריכוזי 2SO מעל הסף המותר לאויר צח, בעוד ש- %04 מהדגימות הראו ריכוזי 2SO מעל הסף המקובל לאויר מזוהם (כפי שנקבע על ידי הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה EPA). ערכי ה- pH שנמדדו במי גשם (בין 4 לבין 5) הראו שהתלמידים גילו מקרים ודאיים של גשם חומצי בארגנטינה. דגימות הקרקע אישרו הנחה זו.
התלמידים הגיעו למסקנה שריכוזי 2SO סיפקו הוכחה מוחלטת לזיהום המאגר ההידרו אטמוספרי, דבר המביא בתורו להיווצרותו של גשם חומצי. לדבר זה עשויה להיות השפעה שלילית על הגשם, על אקויפרים קטנים בעלי קצב זרימה נמוך בעלי תכולה נמוכה ובעיקר על הקרקעות של האזור על ידי שינוי פוטנציאל הפוריות של קרקעות אלה.

אוסטרליה:
בקר מאגר: ניסוי ותכנון של מערכת של שני שסתומים למניעת גלישת מים ממאגרים.
אוסטרליה, כיבשת, היא בעלת זרימת הנחלים הנמוכה ביותר בעולם עם צריכת המים הגבוהה ביותר לנפש בעולם. מרבית הצריכה הזאת היא לצרכי השקייה בחקלאות ושימושים כפריים אחרים. במצבים כפריים אלה, בזבוז המים מהווה בעיה קבועה. בכל רחבי אוסטרליה, מאגרי מים רבים, מספקים מים למאגר חלוקה גדול הממוקם בנקודת קרקע גבוהה. המים מסופקים לאחר מכן באמצעות משאבות רוח שיש להפעילן או להפסיקן באופן ידני על מנת לווסת את מפלס המים במאגרי חלוקה אילה.
הפיקוח על מפלסי המים, גוזל זמן רב, ולמרות הפיקוח הזה, קיימת לעתים גלישת מים ממאגרים אלה המביאה לבזבוז מים.
ג'ייסון וג'רום יצרו "בקר מאגר" על מנת לפתור בעיה זו. בקר המאגר עובד על ידי שימוש בשני שסתומים לצורך בקרה של מפלס המים במאגר החלוקה, באופן אוטומטי ומכני. השיטה שלהם מאפשרת לזהות את מפלס המים במאגר החלוקה תוך שימוש בשינויים בלחץ המים ומפנה את עודף המים חזרה למקור. במהלך השנתיים בהם נעשה פיתוח הפרוייקט הזה השלים "בקר המאגר" את כל המטרות העיקריות, שהיו, לשמר שני משאבים יקרים: מים וזמן. על ידי שינוי השגת מטרות אלה, ובאמצעות פיתוח נוסף, יוכל "בקר המאגר" לשפר את איכות החיים באוסטרליה הכפרית.

דנמרק:
דטרגנטים והסביבה:
המחקר מראה שהדנים מכבסים את בגדיהם יותר מבעבר. הדבר אינו ממש תורם לניקיון הסביבה, משום שיותר חומרים פעילי שטח נשפכים לטבע. סיגנה, קטרינה וטינה, בחרו לחקור את השפעה הדטרגנטים על הסביבה, נושא מעניין בתקופה זו, המשלב כימיה עם פעילות יומיומית רלוונטית.
באמצעות סדרת ניסויים, תוך שימוש בשיטות אנליטיות שונות, התלמידים ניסו לקבוע את המאפיינים השונים של המים הנמצאים בשימוש בבתים ולהשוות את התוצאות לאלה המתקבלות מבדיקת מקורות מי שתייה מקומיים. הם גם דגמו מי שפכים גולמיים ומטופלים, כמו גם שפכים משתי נקודות מסביב לאי אלס. הם קבעו את תכולת הפוספט בשני דטרגנטים נפוצים: "פרסיל" ו"דינמו". לבסוף, הם בדקו את יכולת הזאוליטים לריכוך מים, משום שמינרל זה בניגוד לפוספטים ול- EDTA (אתילן דיאמין טטרא אצטט), אינו מזיק לסביבה.
תוצאות המחקר הראו שהם גרים באזור שבו קשיות המים היא בינונית, ולכן יש צורך להשתמש בדטרגנטים המכילים חומרים קושרי קלציום קרבונט על מנת לקבל תוצאות טובות בכביסה. חומרים קושרי קלציום קרבונט יכולים להיות זאוליתים, אשר על פי תוצאות המחקר טובים מאוד בריכוך המים ואינם אמורים לפגוע בטבע.
מתקן טיפול השפכים המקומי, על פי המחקר, יכול לשפר את ביצועיו בהרחקת פוספטים ממי השפכים, לאור העובדה שהקולחים היוצאים ממנו מכילים פוספטים מעל לרמה המותרת בחוק. הצרכנים יכולים לסייע בתחום זה על ידי קניית דטרגנטים בעלי תכולת פוספט נמוכה.

פינלנד:
השוואת חומרי סיכה ידידותיים לסביבה ושמנים מינרליים.
החברה המודרנית אינה יכולה לתפקד ללא חומרי סיכה. כמעט כל המכונות המכניות דורשות סיכה לצורך תפקודן התקין. היום בשעה שתשומת לב רבה יותר מוקדשת לערכים אקולוגיים, ההיבטים הסביבתיים של שימוש בחומרי סיכה נלקחים בחשבון, בעיקר משום שכמות משמעותית מחומרי סיכה אלה מוצאת את דרכה חזרה לסביבה- במיוחד בתחום היערנות והבניה. זוהי הסיבה לכך שחשוב לפתח חומרי סיכה ידידותיים יותר לסביבה שהשפעתם תשפיע פחות על הטבע, משלב הייצור ועד שלב הסילוק. זוהי גם הסיבה מדוע יש חשיבות לבחון את השפעות חומרי הסיכה המסולקים לטבע כפסולת, והתגובות המתרחשות כשחומרי סיכה אלה מתפרקים בסביבה.
מטרת מחקרו של ג'רקו, היתה לבחון את תכונותיהם של חומרי הסיכה השונים באמצעות סקר ספרות, ולהשוות את מידת הפירוק הביולוגי של שניים מהחומרים הנפוצים ביותר בשימוש - שמן מינרלי ושמן תלי, כשהאחרון נחשב ידידותי לסביבה. הניסוי בוצע תוך שימוש במבחן OECD שעבר התאמה לאמצעים הקיימים במעבדה של בית הספר. הניסויים לא נתנו תוצאות אמינות, אולם מידת הפירוק הביולוגי של שני החומרים זה מול זה, אפשרה השוואה משום שתנאי המעבדה היו זהים בשני המקרים. תוצאותיו של ג'רקו מראות בבירור שמידת הפירוק גבוהה יותר בשמן תלי מאשר בשמן מינרלי. הוא כתב שיש לחקור את פירוק חומרי הסיכה במידה רבה יותר על מנת לפתח כימיקלים טובים יותר וחיידקיים המסוגלים לשמש בטיפול במקרים של דליפת שמן בארועים כגון טביעת אוניות.

גרמניה:
דשנים בשחרור מבוקר המבוססים על פולימרים הניתנים לפירוק ביולוגי.
במאה ה- 02 עלה זיהום הסביבה על ידי החקלאות ככל שהחקלאים השתמשו יותר ויותר בדשנים להגדלת תנובת שדותיהם. עודף חומרי הדישון נשטף למקורות המים המקומיים או חילחל למי התהום. דשנים בשחרור מבוקר (CRF) מועילים יותר מבחינה ביולוגית מהדשנים המסורתיים משום שהם מפרישים את המרכיבים המזינים שלהם בהתאם לצרכי הספיגה של הצמחים. בצורה זו החקלאות הופכת לכדאית יותר מבחינה כלכלית ואקולוגית.
אנדרה גילה, שמלבד היתרונות שלהם, יש ל- CRF חסרון אחד גדול: הפולימרים המשמשים כקרומים (פוליאוריתנים, שרפים), הם חומרים שאינם ניתנים בקלות לפרוק ביולוגי. לעתים לוקח שנים עד שחומרים אלה מתפרקים, ולכן מתרחש זיהום הנובע מציפויי הפולימרים. בפרוייקט זה, הציע אנדרה שיטה לייצור ואפיון סוג חדש של עמילן אצטט. שיטתו של אנדרה ל- CRF תוכננה להיות יותר ידידותית לסביבה, קלה לייצור וחסכונית יותר מה-CRF המסורתי.
בקיצור, הוא פיתח מערכת דו-שלבית המערבבת גרנולות של דשן בתמיסת עמילן אצטט במים ותערובת אתיל אצטט במים, דבר הגורם לציפוי להפוך למוצק. מסנן מפריד בין עודפי האתיל אצטט והמים מהגרנולה המוכנה.
הציפוי החדש של אנדרה הוכח כמפורק ביולוגית לחלוטין לאחר שבעה חודשים, פרק זמן זה עשוי להשתנות בהתאם להבדלים בחומרים המשמשים בתהליך הציפוי.

בריטניה:
טפילים ושחייה או מתי המומחים טועים !
קריסטינה וקיטריונה ביצעו סדרת ניסויים על צרקריה (cercariae) - תולעת של הטפיל הימי Cryptocotyle lingua, שיכולה להיות בעלת השפעות קטלניות על אוכלוסיות דגים מסויימות. נחקרה השפעת הטמפרטורה על ההישרדות, וכן נמדדו כמותית השפעות עוצמת האור ואורכי הגל האופקיים. הניסויים בוצעו על מנת לגלות אם יש לצרקריה העדפה לצבע. צורות הפעילות הכללית של הטפיל נחקרו תוך שימוש בשילוב חדשני וייחודי של טכנולוגיה המשלבת וידאו ומחשב שפיתחו התלמידים לפרוייקט זה ואשר משמש כעת את צוות המחקר באוניברסיטת אולסטר.
נעשו מספר תגליות, ביניהן נמצא שצרקריה :
·בעלת מחזור חיים התלוי בטמפרטורה.
·קצב השחייה שלה מושפע מאור חזק.
·שוחה במהירות הגבוהה ביותר לאור באורכי גל הנפוצים בסביבה ומעדיפה אורכי גל בתחום הכחול / ירוק של הספקטרום.
·בעלת שלוש צורות של התנהגות, כלומר, שחייה, שקיעה ומנוחה.
·מגיבה לגירוי של צל בעליה בקצב השחייה, משך ומרחק השחייה, תגובות אלה יורדות עם הגיל.
בגלל הפיזור של הציסטות המטאצרקריות על הדגים המאכסנים וקצב השחייה האיטי יחסית של הצרקריה שנמדד על ידי התלמידים, קיימת אי הסכמה מצידם בכל הנוגע לדעה נפוצה שפורסמה בעבר על כך שתגובת ה"צל" של הצרקריה מהווה את הסיבה העיקרית לזיהום בדגים.

ישראל:
תהליך הטיהור העצמי בנחל שורק.
ירון, אלי וארז, חקרו את תהליך הטיהור הביולוגי המתרחש בנחל שורק, שהוא אחד מהנחלים העיקריים במרכז ישראל. מקורותיו במזרח- בהרי יהודה, ירושלים, והוא זורם מערבה, עד שהוא נשפך לים התיכון דרומית לתל אביב. הנחל הינו בעל מתכונת זרימה התלויה בגשמים והוא מזוהם מאוד על ידי שפכים המוזרמים לתוכו מרשויות מקומיות רבות, ומנגר עילי של השקיית אדמות הסמוכות לאפיק הנחל.
מטרת המחקר של הצוות היתה לזהות אילו שינויים מתרחשים בתנאים הביוטים והאביוטים - מעודדי חיים או מסכני חיים - לאורך הנחל, החל במתקן החדשני לטיהור שפכים של מערב ירושלים (JSTP), במורד טל שחר, 54 ק"מ במורד הנחל.
בארבעה אתרים שונים, דגמו התלמידים דגימות מים במהלך שנה אחת ובדקו אותן לתכולת החמצן המומס, עכירות, ריכוז הניטריטים, רמתpH , פוספטים וריכוז האמוניה. מדדים אלה הם אינדיקטורים חשובים לאיכות המים. בדיקת הדגימות הראתה שכמות מי הנחל משתנה באתרים שונים. גורמים המשפיעים על איכות המים, כללו ניצול אקרעי מרשויות מקומיות סמוכות, זיהום באמצעות חומרי דישון הנשטפים משדות סמוכים, מיהול הנגרם על ידי גשם ונחלים ופעולת המתקן לטיהור שפכים של ירושלים (JSTP), שהיה בשלבי ההרצה ההתחלתיים שלו ונתן תוצאות שונות מיום ליום של קולחים.
התלמידים קבעו, שבדומה לנחלים אחרים בעולם, יכולתו של נחל שורק לטהר את עצמו באמצעות תהליכים ביולוגיים, פיזיקליים וכימיים טבעיים נפגעת על ידי זיהום. דבר זה משפיע בתורו על האוכלוסיות הטבעיות ובין שאר ההשפעות מביא להעלמות יצורים שונים ולשינויים בהרכב הכללי של היצורים בנחל. בגלל שמתקן הטיהור של ירושלים (JATP) הנו מתקן חדש, יש צורך במחקר נוסף שיבדוק את השפעתו של המתקן על איכות מי הנחל.
לבסוף ניתן לומר שהתלמידים הרגישו שהתחלה טובה לקביעת הדרך להגן ולשמר את הנחל היא להגדיר לאיזו מטרה הוא צריך לשמש - כאתר נופים ותיירות, כמקור למי השקייה לחקלאות וכו'.

איטליה:
מחקר על אגן ההקוות והסיכון ההידרולוגי של הצפת נהר ריה .
כמו שעשו הוריהם ב- 8491, כך ב- 4991 התנסו התלמידים האיטלקיים בעצמם בחווית ההצפה החזקה וההרסנית כאשר נהר ריה בצפון מערב איטליה עלה על גדותיו והציף בתים, הרס גשרים ופגע ברחובות העיר דולייני. באמצעות חקר מסלול זרימתו של הנהר, הרכב קרקעיתו ועוצמת המבנים שניבנו על ידי האדם כמו גשרים ומערכות הידראוליות, הם קיוו להעריך את הסיכון להצפה ואת שיפור תנאי הבטיחות.
על מנת לעשות זאת, עיבדה הקבוצה נתונים בנוגע לגשרים ומבנים אחרים המונחים על קרקעית הנהר תוך התייחסות לתפקודם ועמידותם בפני הצפות. הם הישוו את הזרימות המירביות העשויות להגיע למערכות הידראוליות תוך בדיקת יכולתם של הגשרים או קרקעית הנהר לתמוך במערכות אלה. פדריקה, אלסנדרו ופאולה השתמשו במספר נוסחאות שונות על מנת לחשב את הזרימות המירביות, כולל מדדים כמו אזור אגן ההקוות, חדירות האדמה ועוצמת הגשמים. יתר על כן, הם חישבו את הזמן הנדרש לטיפת המים הרחוקה ביותר על מנת להגיע למערכת ההידראולית (TC), השטח וציר האורך של האגן, גובה המערכת ההידראולית והגובה הממוצע של האגן.
בהתבסס על חישוביהם, הם הגיעו למסקנה שמרבית המבנים הישנים כגון הגשרים לא יוכלו לעמוד בהצפה נוספת כמו זו שהיתה ב- 8491 וב- 4991. על ידי יצירת נוסחה הלוקחת בחשבון את עוצמת הגשם, גורם ה- TC והתכונות המבניות, יצרו התלמידים שיטה המאפשרת לתכנן את האזורים שלצידי הנהרות ולבנות מבנים חדשים המסוגלים לעמוד בהצפות-אלה הדברים שיעזרו לצמצם את הנזקים והפציעות.

לטביה:
הערכת איכות המים בנהר רזקנה בתוך העיר.
אחת הבעיות האקולוגיות הרציניות ביותר בלטביה היא אאוטרופיקציה והרס המאגרים הטבעיים, האגמים והנהרות. (הערת מתרגם - אאוטרופיקציה הינו תהליך של תמותת גוף מים).
נהר רזקנה בלטביה המזרחית, נמצא בין שני האגמים הגדולים ביותר והיפים ביותר במדינה - אגם רזנה ואגם לובנס. בתוך האגן ישנם אזורי נופש ואזורי דיג הסובלים מבעיית זיהום המים.
בעונות הקיץ של השנים 8991 ו- 9991 בדקו מריאנה, דיאנה ומרינה את איכות מי הנהר בעיר רזקנה והאזור הכפרי שמסביבה. המטרה היתה לגלות את ההשפעות האקולוגיות של הפעילות האנושית על המים.
באופן ספציפי, החליט הצוות לחקור ולבדוק תוצאות של דגימות מ- 61 עמדות תצפית, תוך בדיקת גדות הנהר, הפאונה והפלורה שלו וביצוע ראיונות של תושבי העיר בכל הנוגע לשימוש במים. תקוותן היתה שהמחקר יכול לשמש מגוון של אנשים הכולל אקולוגיים, כלכלנים, מתכנני ערים, מורים ועיתונאים.
על מנת לאמוד את איכות המים, התנאים האקולוגיים ואת דרגת הזיהום, בדק הצוות את המקרוזואובנתוס, יצור המצוי בקרקעית הנהרות ומשמש כביואינדיקטור טבעי. בעמדות התצפית, הן מדדו את העומק, הרוחב ומהירות הזרימה בנהר. מספר בדיקות פיזיקליות וכימיות שמשו לבדיקת דגימות הקרקע. המחקר מצביע על כך שקיימת מידה משתנה של זיהום במי הנהר. בתוך גבולות העיר, הזיהום היה נמוך יותר; בעמדות התצפית הרחוקות יותר מחוץ לגבולות העיר, הוא היה חמור יותר בגלל סילוק ביוב ופסולת מכנית. באופן ספציפי הן מצאו באזורים המזוהמים יצורים אינדיקטורים כגון Trichoptera, Ephemeroptera, Heteroptera, Oligochaeta. המחקר החברתי של התלמידות הראה שמרבית האנשים אינם מקדישים מחשבה רבה לאיכות המים בנהר ולשפיכת פסולת לתוכו.
בין מסקנותיהן, הן המליצו על מסעות קידום חינוכיים ותקשורתיים לשיפור הידע ובעמדות ולשיפור רמת הטיפול בשפכים - במיוחד כעת, כשבתוך גבולות העיר עומד להפתח מתקן לטיפול.

מקסיקו:
הרחקת ארסן ממים המיועדים לצריכה תוך שימוש בראקטורים ביתיים:
מי השתיה, במיוחד אלה שמקורם במי התהום, ניתנים בקלות לזיהום בארסן. אלמה, מוניקה וסילביה החליטו לבדוק הרחקת ארסן ממי שתיה באמצעות הפתתה עם פריק סולפט וקלציום הידרוקסיד. היות והתהליך המוצע הינו אמין ויעיל, והחומרים הנדרשים הינם קלים לשימוש ואינם יקרים, יש לו פוטנציאל שימוש לאוכלוסיות כפריות במקסיקו ובמדינות אחרות, בהן קיימים אזורים עם בעיות הידרוארסניות. הידרוארסניות המשפיעה על כ- 000,005 בני אדם באזור מגוריהן של הבנות בקומרקה לגונרה, הינה מחלה הנגרמת על ידי בליעת ארסן שהומס במים. לאורך תקופות ארוכות של חשיפה, הדבר עשוי להביא להתפתחות מחלת סרטן ולמוות. השיטות שהוצעו על ידי הצוות כללו הכנת תמיסות ארסן, הרחקת הארסן מהמים באמצעות הפתתה והערכה איכותית תוך שימוש במבחן " March" לגילוי נוכחות הארסן במים לפני ולאחר הטיפול בהפתתה. התלמידות ערכו ניסוי מקדים על ידי בניית אבטיפוס של ראקטור. הראקטור שהן הציעו אינו דורש השקעה כספית גדולה (זה המתואר במאמר עולה כ- 004 פזו
לבנייתו במרץ 0002), כמו כן לא נדרשת עזרה של טכנאי מיוחד להפעלתו ואחזקתו.
אלמה, מוניקה וסילביה הגיעו למסקנה שניתן להרחיק ארסן באופן מוחלט תוך שימוש באבטיפוס. מכאן שאם השיטה תשמש לראקטורים בבתיהם של אנשים הגרים בקהילות כפריות כמו זו של אזור קומרקה לגונרה, יהיו באופן משמעותי פחות מקרי הידרוארסניות.


הולנד:
מתאן הידרטים - אאוריקה ! פרוייקט על משולש ברמודה.
ההערכה הקיימת בנוגע למאגרים הימיים העולמיים של מתאן הידרט היא שכמותו כפולה ואף למעלה מכך מזו של מאגרי הפחמן של הדלקים המאובנים בעולם, יחד. גורמים ממשלתיים ותעשיות הנפט והגז הטבעי מתעניינים מזה זמן רב בקבלת אספקת אנרגיה חדשה זו. האתגרים הקיימים בהפקת מתאן הידרטים נעוצים בכך שהם ממוקמים בחוף האוקיינוסים עד לקילומטר מתחת לקרקעית הים. חוקרים מסויימים מאמינים שהשימוש במתאן מהידרטים עשוי להקטין את פליטת הפחמן הדו חמצני בעוד כ- %02 בכל רחבי העולם, במידה ומשתמשים בו נכון.
ריצ'רד וג'ופ, מתעניינים ב"דלק העתיד" הזה בפרוייקט שנועד לבדוק את החשיבה האחרונה בנוגע לזיהוי מיקום המתאן הידרטים ובנוגע לכיצד ניתן להפיקם. הם יצרו תפיסה של "מכונת הפקה רובוטית בשלט רחוק" שניתן יהיה להניחה על קרקעית האוקיינוס ולהשתמש בה על מנת להפיק את המתאן מהידרטים. המתאן ישתחרר ויצוף אל פני השטח, שם הוא יאסף בכיפה שתונח על פני אזור ההפקה ושתאסוף את הגזים, תדחוס אותם ל"מיכליות מתאן" לחלוקה בכל רחבי העולם.

פולין:
השימוש במצע סינון טבעי לביצוע טיפול בשפכים.
מבין כל הארצות השוכנות סביב הים הבלטי, פולין היא בעלת ההשפעה הכמותית הגדולה ביותר על הסביבה בים זה במונחים של זיהום. כמעט כל אגן הניקוז של המדינה מוביל לים הבלטי. כך, ששפכים שטופלו במידה בלתי מספקת ומזהמים חקלאים מגיעים בסופו של דבר אל הים.
בגלל שהמקורות החקלאיים אחראים על %53 - 03 מעומס החנקן ועל כ- %01 מעומס הזרחן הזורמים לים הבלטי, צופיה, פרמיסלב ודורוטה קבעו שפולין חייבת להשקיע מאמצים בצמצום זרימת השפכים הגולמיים והמטופלים חלקית ,לים הבלטי. תמריץ נוסף הוא בקשתה של פולין להתקבל כחברה באיחוד הארופי, מאמץ הכולל גם שיפור בנורמות הסביבתיות.
דורוטה, פרמיסלב וצופיה, חקרו את אפשרות השימוש בסוג של מערכת לטיפול "מקומי" בשפכים המתאים לתנאים בפולין. הם בחנו ביצועים של טיפול בשפכים תוך שימוש במצעי סינון טבעיים לכמויות קטנות של שפכים, הם בדקו עד כמה המסננים הטבעיים חול, חצץ, כבול (משמש להסקה ולזיבול), הצליחו להקטין את תכולת הזרחן הכללי, החנקן הכללי, ה- pH והצבע במהלך חודש אחד. הפילטר הביולוגי הטבעי נבנה על ידם במטרה לשפר פילטרים ביולוגיים מסורתיים.

דרום אפריקה:
בדיקת מתכונת ניצול המים בבית הספר Good Hope College בקהילת Khayelitsha בקייפ טאון, דרום אפריקה.
ידע ועמדות בנוגע למים הם בעלי חשיבות בכל המדינות, ובמיוחד במדינות בדרום אפריקה, אשר מוגדרת על ידי הבנק העולמי כמדינה דלת מים. נומבוללו, מנליסי ולודינה חקרו את מתכונת השימוש במים ובזבוז המים בבית הספר בו הם לומדים ובקהילה.
בקהילה, נעשה מחקר נוסף על מנת לבחון את ההבדל שבין בזבוז המים והשימוש במים בבתים קבועים רשמיים (כמו מבני לבנים באזורים מפותחים) בהשוואה למבנים ארעיים (כגון מבני פח או עץ) בחייליטשה, שהיא קהילה מתפתחת בקייפ טאון, דרום אפריקה. על מנת לבצע את הפרוייקט, ניהלו התלמידים סקרים בקהילה ובקורות מים באזורים הרשמיים והבלתי רשמיים. הרושם הכללי שהם קיבלו היה שאנשים אינם מודעים לשימושים הבזבזניים של מים (הכללה שאינה כוללת אנשים הנדרשים ללכת מרחקים גדולים לקבלת מים). כאשר נבדקו ההבדלים שבין האזורים הרשמיים בהשוואה לבלתי רשמיים, הם למדו שקיים שימוש רב יותר במעט, ביישוב הרשמי מאשר ביישוב הבלתי רשמי. אולם, מתכונת השימוש במים, כשמשווים את שניהם היא דומה בשני המקרים משום שמרבית המים משמשים לשטיפת האסלות ולרחצה.
מחקריהם של התלמידים מעידים על הצורך הרב הקיים להגברת המודעות בכל הנוגע לנושאים הקשורים המים. הם ממליצים שבשני האזורים, הרשמי והבלתי רשמי יש לכלול יותר נושאי לימוד הקשורים לנושא המים בבתי הספר, ושייעשה שימוש בתכניות להגברת המודעות במסגרת הקהילה.
בנוסף יש לאתר ולתקן ברזי מים דולפים - המהווים מקור עיקרי לבזבוז. הם גם הגיעו למסקנה שקהילות בלתי רשמיות צריכות במקרים רבים מיסוד של מערכות לאספקת מי שתיה וטיפול בשפכים, דבר שהרשויות חייבות לבדוק בצורה יסודית יותר. "אנשים זכאים לכבוד עצמי" כתבו התלמידים כפי שמצויין בחוקת מדינתם.

ספרד:
שימוש במקדם לאיכות מים עבור נהר קורבונס.
על מנת לשלוט בהשפעות אנטרופוגניות (אנושיות) על נהרות, קבע האיחוד האירופי רמות לאיכות מים שיש לעמוד בהן תוך נקיטת פעולות על ידי רשויות שמטרתן לשפר, לבקר ולפקח על איכות המים העיליים. אולם, על מנת שניתן יהיה להשתמש בתכנית ספציפית לשיפור המים, יש צורך לקבל ידע בסיסי ונרחב בנוגע לאיכות הפיזיקלית, הכימית והביולוגית של מי הנהר. המחקר שבוצע על ידי מנואלה, מיגואל, חוזה, רוזריו וונסה תוכנן לבצע הערכה של איכות המים בנהר קורבונס תוך שימוש בשלושה תקנים לאיכות מים ולשמש מחקר לדוגמא לשימוש בו בנוגע לנהרות אחרים. לצורך בצוע המחקר נעשה שימוש בשיטות פיזיקליות, כימיות ומיקרוביולוגיות. כל אחת מהשיטות הללו מספקת הערכה כללית של איכות מי הנהר, אבל על ידי שימוש במקדם לאיכות המים, הרגישו חברי הצוות, שתוצאות בודדות ניתנות לחיבור לאמצעי הערכה משמעותי יותר להערכת איכות מי הנהר. שלושה מקדמים לאיכות מים שמשו במחקר זה :Simplified Water Quality (ISQA), Biological Monitoring Working Party

(BMWP), Ecological Value. על ידי ביצוע המדידות ופירוש התוצאות תוך שימוש בשלושת המקדמים, קבעו התלמידים שאיכות המים של הקורבונס היא גרועה מאוד, והם הציעו סדרה של אמצעים לתיקון המצב שמטרתה להפוך אותו מחדש "לנהר חי".
האמצעים שהוצעו כללו טיפול בשפכים עירוניים ותעשייתיים לפני שחרורם לנהר, שיקום הגדות להגנה סביבתית ובחינות של איכות הנוף, שיפור הגישה לנהר למטרות נופש וחינוך לאיכות הסביבה.

שוודיה:
חיטוי מים ללא כימיקלים.
מטרת הפרוייקט של אווה היתה לפתח חלופות נטולות כימיקלים וחסכוניות באנרגיה לכלורינציה ולהרתחה המסורתית של מי השתיה כאמצעים לשיטות חיטוי מים במצבי חירום. הפרוייקט החל בבדיקת השיטות המשמשות היום והחלופות האפשריות. שתי שיטות חלופיות שנראו כמבטיחות נבחרו - הראשונה היתה להרוג חיידקים תוך שימוש במכות של מתח גבוה, והשניה היתה הרתחה תוך שימוש במחליף חום ביעילות גבוהה.
אווה בנתה מיכשור נסיוני לבדיקת שתי השיטות. היא ביצעה ניסויים על מנת לוודא את ביצועי השיטות. חיידקי קוליפורם במי שפכים שמשו כאמצעי בדיקה. מעבדה מסחרית מוסמכת בצעה את כל הבדיקות הבקטריאליות.
השיטה המשתמשת במכת חשמל במתח גבוה נתנה תוצאות חיוביות (ירידה בכ- %99 בחיידקי הקוליפורם) ומספר תוצאות לא מספיק חיוביות (%05 ירידה בחיידקי הקוליפורם), אולם הזמן לא אפשר בדיקה יסודית של הסיבות לבעיות. מחליף החום עבד בצורה יפה, עם תוצאות של בדיקות שהראו שיעילות מחליף החום הנסיוני היתה %09 - %08 אך ניתנת לשיפור באמצעות בידוד טוב. שתי השיטות הן עדיין בשלבי פיתוח אך הניסויים של אווה הראו ששתי השיטות יכולות להתפתח למוצרים שימושיים.

תאילנד:
יעילות צמחי מים מקומיים בהגברת ריכוז החמצן המומס ובשיקוע.
מתצפיות שנערכו על נחלים סביב הכפר, מצא צוות המחקר שמים באזורים שבהם יש צמחי מים הם צלולים יותר. בדיקה נוספת זיהתה 4 קבוצות עיקריות של צמחי מים: Water hyacinth, Water pennyworth, Neptunia oleracea Lour, Floating moss.
צוות המחקר חשד שצמחים אלה עשויים לשפר שיקוע כמו גם את תכולת החמצן המומס והחליט לבצע ניסוי למדידת יעילות צמחי המים באמצעות מדדים אלה.
מחקרם של התלמידים שכלל ארבעה שלבים, כלל מגוון של שיטות בדיקה כימיות ופיזיקליות. לדוגמא, על מנת לבדוק את יעילותם של הצמחים השונים בנוגע לחמצן המומס, הם אספו דגימות מים מאתרי הניסוי ובדקו אותן לנוכחות חמצן מומס. לאחר מכן הם מלאו ארבע בריכות עם מים מהאתר והניחו 2 קילוגרמים של דגימות צמחי מים בבריכות. לאחר שבועיים, הם אספו את דגימות המים ומדדו את החמצן המומס. מבחנים פיזיקליים של צלילות המים כללו שימוש בדיסקית Secchi, שהמראה שלה בעומקים מסויימים מצביע על כמות המוצקים המרחפים.
ממצאיהם הראו, בין שאר הדברים, שבריכות עם Water hyacinth ועם Neptunia oleracea היו בעלות רמות גבוהות יותר של חמצן מומס באופן משמעותי.

ארצות הברית:
השוואה בין זיהום באנטיביוטיקה שארתית במים ציבוריים לעמידות לתרופות של Escherichia Coli.
לאחר שמדע הרפואה השתלט על החיידקים, הם הופיעו שוב כמחוללי מחלות זיהומיות, תוך כדי שהם הופכים לחיידקים גורמי מחלות העמידים לתרופות והמאיימים להתגבר על כל התרופות מלבד התרופות האנטיביוטיות החדשות והחזקות ביותר. ידידי המדע, האנטיביוטיים אינם נחלשים, אלא שהחיידקים נעשים חזקים יותר. שימוש בלתי נכון ושימוש מוגזם בתרופות עולה כסיבה בכל מקרה בו עמידות נרכשת הופכת לנושא לדיון. אולם, תיעוד נוכחותם של חומרים אנטיביוטיים במי אגם בברלין, בגרמניה ובאתרים אחרים מעלה את השאלה, האם זיהום אנטיביוטי סביבתי נרחב תורם להתפתחותם של פתוגנים העמידים לתרופות.
במחקרה מצאה אשלי עדות לנוכחותם של עקבות של שלושה חומרים אנטיביוטיים, פניצילין, טטראציקלין וונקומיצין, ברמות נמוכות באתרים של נהר אוהיו, בשני אתרים המזרימים את מימיהם לנהר ובמי שתייה בשלוש ערים הסמוכות לנהר. היא קבעה שסינון מים מזוהמים בתרופות באמצעות פחם פעיל הרחיק את מרבית האנטיביוטיקה, אולם סינון באמצעות חול המהווה את שיטת הסינון הנפוצה ביותר בסינון שפכים, לא הרחיק אף אחד משלושת החומרים האנטיביוטים מדגימות המים.
E. coli, שהוא חיידק נפוץ, בודד מכל אחד משבעת האתרים, בשטח והראה עמידות לחומרים אנטיביוטיים שעמם הוא היה מצוי בטבע. עמידות זו היתה פרופורציונלית לריכוז האנטיביוטיקה שנמצא בכל אתר.
נושא זה הופך למסובך יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה שחיידקים מחליפים ביניהם בקלות חומר גנטי. חיידק בלתי מזיק לכאורה החי על שפת המים יכול להיות מועבר בקלות באמצעות בני אדם, בעלי חיים, או באמצעים מכניים לאתר שבו הוא בא במגע עם חיידק גורם מחלות קטלני אליו הוא מעביר את העמידות שהוא פיתח. המגע וההעברה של העמידות הנרכשת בין חיידקים שאינם גורמי מחלות לחיידקים גורמי מחלות הופך לסביר יותר ככל שהחיידקים העמידים הופכים לנפוצים יותר בסביבתנו היומיומית.
מחקרה של אשלי קורא לחלוקה ולשימוש זהירים יותר של תרופות קיימות ותרופות חדשות. היא גם מצביעה על כך שאם הדבר לא ייעשה, יתכן מצב בו זיהום אנטיביוטי בריכוז נמוך יספק את הסביבה המתאימה שבה ילמדו
החיידקים להתגבר על התפתחות של תרופות אנטומיקרוביאליות חדשות.