הפקולטה להנדסה - המגמה להנדסה מכנית

מאי 2002

אמצעי לטיפול בנפגעי טראומה המאפשר פתיחת נתיב אוויר דרך הפה על ידי הזזת הלסת תוך שמירה על קיבוע הראש והצוואר.

תקציר לספר ספר הפרוייקטים

פרוייקט גמר

הכינה: מיכל פלג לובובסקי.

מנחה: ד"ר עמית גפן

מספר הפרוייקט: 248

מקום הביצוע:

המעבדה לביומכניקה של מערכת השלד והשרירים ,המחלקה להנדסה ביו- רפואית הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת ת"א.

אמצעי לטיפול בנפגעי טראומה המאפשר פתיחת נתיב אוויר דרך הפה על ידי הזזת הלסת תוך שמירה על קיבוע הראש והצוואר.

נפגע טראומה שיש לגביו חשש לפגיעה בעמוד שדרה ובנוסף נמצא ברמת הכרה נמוכה חייב בקיבוע ראש וחוליות הצוואר תוך שמירה על נתיב אוויר פתוח .

ברפואת חירום, בטיפול בנפגעי טראומה אשר קיים חשש שנגרם להם נזק לעמוד השדרה, יש צורך בקיבוע הראש והצוואר על מנת למנוע תזוזה של חוליות עמוד השדרה הצווארי והחמרת המצב. כדי לקבע את ראשו וצווארו של הפצוע, מורכב על צווארו צווארון קיבוע, וכך הוא נישא מקובע לקרש גב.

נפגע טראומה שהכרתו מוערכת כלא מלאה, נמצא בסכנה לאיבוד נשימה והמטפל חייב להבטיח שנתיב האוויר שלו יישאר פתוח. הדרך הפשוטה לפתיחת נתיב אוויר לפצוע, ללא חשש לפגיעה בעמוד השדרה, היא הטית ראשו לאחור ופתיחת פיו (איור 1). בדרך זו מובטח ששריר הלשון לא יצנח לאחור ויחסום את קנה הנשימה. אולם את ראשם של נפגעי טראומה עם חשש לפציעה בעמוד השדרה אסור להטות. הדרך המקובלת לפתיחת נתיב אוויר לנפגע טראומה כזה היא פתיחת פיו על ידי דחיפה/משיכה של לסתו קדימה והחוצה Chin lift/Jaw thrust . גם דרך זו מבטיחה פתיחת נתיב אוויר ומונעת את צניחת שריר הלשון לאחור. באיור 2 מתוארת פעולת Jaw thrust.

לאור הצורך לשלב פתיחת נתיב אוויר עם קיבוע הראש וחוליות הצוואר, נבדק במסגרת עבודה זו האם קיים אמצעי המאפשר פעולות אלו. המסקנה העולה מבוצע חיפוש במאגרי מידע וקייום התייעצויות עם אנשי מקצוע היא, שאף על פי שקיימים אמצעים שונים ומגוונים לפתיחת נתיב אוויר ואמצעים שונים לקיבוע הראש והצוואר של נפגע טראומה, לא קיים אמצעי העונה על שני הצרכים: פתיחת נתיב אוויר תוך שמירה על קיבוע הראש וחוליות הצוואר.

מטרת העבודה היא לבדוק את האפשרות לתיכון אמצעי שיענה על הצורך לקיבוע חוליות עמוד השדרה הצווארי ופתיחת נתיב אוויר. אופן פתיחת נתיב האוויר יתבצע על ידי פתיחת הפה בדרך של הזזת הלסת בלבד, ביחס לעמוד השדרה הצווארי והראש המקובעים.

מהות הפרויקט היא בדיקת האפשרות לתיכון האמצעי הנ"ל, בדיקת הכוחות שיש להפעיל באמצעותו, פיתוחו ותיכונו.

סקר השוק שנעשה העלה שצווארוני הקיבוע הקיימים, אשר מיועדים למקרי חירום, מקבעים את עמוד השדרה הצווארי והראש גם על ידי תמיכה בלסת התחתונה, ולכן אינם מאפשרים פתיחת נתיב אוויר בדרך של Chin lift/Jaw thrust.

ניתן לקבע את הראש ועמוד השדרה הצווארי גם בדרכים אחרות, למשל באמצעות תמיכה בעצם ה-Temporal (איור 3). קיבוע כזה לא יהווה מכשול בפתיחת פיו של הפצוע בדרך של Chin lift/Jaw thrust.

תיכון ופיתוח האמצעי התבסס על לימוד המבנה האנטומי של עמוד השדרה, הלסת התחתונה ושריריה וכן על הערכה של סדר גודל הכוח שיש להפעיל על מנת לפתוח את הלסת התחתונה בדרך של Chin lift/Jaw thrust. הערכה זו התקבלה על בסיס עיון בספרות ועריכת בדיקה של הכוחות שמפעילים שרירי הלסת התחתונה. הכוח המקסימלי הדרוש לפתיחת הלסת בדרך זו הוערך ככוח של 150N.